

חכם דוד הכהן אל-מג‘רבי
מדמה עם ישראל כאילן נטוע - אף שענפיו רבים, שורשו אחד.
מתחילה אמר ’כל ישראל‘ - הן צדיק הן רשע, ’יש להם חלק לעולם הבא‘,
ואחר כך מביא ראיה מפירוש ’ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ‘,
שמשמע - דווקא הצדיקים המה שירשו ארץ. ...
’כל ישראל‘ - בזמן שיהיו באחדות אחת, בכללות אחת, יזכו להיות לכולם
’חלק לעולם הבא‘. ... וזהו שמסיים ’נצר מטעי‘ - רצה לומר: כמו האילן
הנטוע, שאף על פי שיש לו למעלה ענפים הרבה - נפרדים זה מזה, מכל
מקום מלמטה - הם שורש אחד. וכמו כן ישראל אפילו שהם נפרדים
זה מזה, מכל מקום נחשבים לגוף אחד, ולשורש אחד, על ידי האחדות,
ונעשים כולם צדיקים.
(, עמ‘ ב
1994)
קול דודי חלק ח, מהדורה ב‘ תשנ“ד
( נולד בג‘רבא. למד מפי חכם דוד הכהן גישא,
1938-1866)
חכם דוד הכהן אל-מג‘רבי
(, עם הקמת הקהילה היהודית בתיאטווין,
1903)
בעל ה‘שלום דוד‘. בשנת תרס“ד
התמנה כרב העיר, ובתפקיד זה שימש עד יום פטירתו. מחידושיו שהודפסו: ’ליקוטי
בתר ליקוטי‘, ’נאות מדבר‘, ’חסדי דוד‘, ’כוס ישועות‘, ו‘קול דוד‘. נפטר ביום כ“ה בחשון
(, ונקבר בתיאטווין.
1938)
תרצ“ט
19
•
עמוד