37
•
עמוד
חכם עזרא ציון מלמד
משורר על הניסים ליום העצמאות.
על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות, שעשית לאבותינו ולנו בימים ההם בזמן
הזה. אתה האל עוררת את לב אבותינו, לשוב להר נחלתך, לשבת בה, ולקומם את הריסותיה, ולעבוד את אדמתה.
ובעמוד עלינו שלטון רשע, ויסגור את שערי ארצנו בפני אחינו, הנמלטים מחרב אויב אכזרי, וישיבם באניות לאיי
הים ולחופים נידחים, אתה בעזך, מיגרת את כסאו ותשחרר את הארץ מידו. ובקום עלינו אויבים מבית, ויתנכלו לנו
להשמידנו, אתה בגבורתך הפלת עליהם אימתה ופחד, ויעזבו את כל אשר להם, וינוסו בבהלה ובחיפזון אל מחוץ
לגבולות ארצנו.
ובבוא עלינו שבעה גויים לכבוש את ארצנו ושומנו למס עובד, אתה ברחמיך, עמדת לימין צבא ההגנה לישראל,
ומסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, ובזרועך הנטויה עזרת לבחורי ישראל, להרחיב
את גבולות מושבותינו, ולהעלות את אחינו ממחנות ההסגר.
על הכל אנחנו מודים לך ה’ א-לוהינו בכפיפת ראש. וביום זה, יום חגנו ושמחתנו, אנחנו פורשים את כפינו ומתחננים
על אחינו הפזורים ואומרים: אנא, רוענו אבינו, קבצם במהרה לנווה קודשיך, והשכן אותם בו, בשלום ובשלווה,
ובהשקט ובבטח. הרחב נא את גבולות ארצנו כאשר הבטחת לאבותינו, לתת לזרעם מנהר פרת ועד נחל מצרים.
בנה נא את עיר קודשך ירושלים בירת ישראל, ובה תכונן את בית מקדשך כימי שלמה. וכאשר זיכיתנו לראות את
ראשית גאולתנו ופדות נפשנו, כן תחיינו ותחזינה עיננו בגאולת ישראל השלמה וחדש ימינו כקדם. אמן.
פרקי מנהג והלכה, עמוד 291, הוצאת קריית ספר, ירושלים, תש”כ (0691)
חכם עזרא ציון מלמד
נולד בכסלו שנת תרס”ד (4091) בשיראז שבפרס ועלה לארץ בשנת תרס”ז (7091)
ראשית תורתו מפי אביו חכם רחמים מלמד, מחבר ה’כסא רחמים’, מנהיג יהודי פרס בארץ ישראל.
חכם עזרא ציון מלמד למד בתלמוד תורה ‘דורש ציון’ ואחר כך בישיבות ‘ציון’ ו’אפריון’. לאחר לימודיו
בישיבה פנה להשתלם בלימודי היהדות במוסדות האקדמיה. בשנת תשי”א (1491) קיבל תואר ד”ר ובשנת תשכ”ד
(4691) קיבל את תואר פרופסור שניהם מהאוניברסיטה העברית.
לצד עבודתו בהוראה במקומות השונים, עסק גם בפעילות ציבורית ענפה של הנהגת יהודי פרס בארץ, גמילות
חסדים ודרש לבני קהילתו בבתי הכנסת בקריית משה בירושלים, ובישיבת ‘שערי רחמים’ אותה ייסד אביו.
חכם עזרא ציון מלמד נפטר ביום כ”ו אדר תשנ”ד (4991) זקן ושבע ימים בגיל 19, ונקבר בירושלים.
חכם עזרא ציון מלמד חיבר עשרות רבות של מאמרים וספרים ובתוכם: ‘פרקי הלכה ומנהג’, ‘מפרשי המקרא’, ‘פרקי
מבוא לספרות התלמוד’, ‘מדרשי התנאים’ ועוד. הוא חיבר מילון ארמי-עברי, שמשתמשים בו לומדי הגמרא.
ת ש נ ״ ד
•
י ש ר א ל
•
ת ר ס ״ ד
•
פ ר ס