ידוע מה שכתב רבינו הגדול הרמב“ם: שהשמחה בעבודת השם יתברך
ובאהבתו בעשיית מצותיו, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחת
מצוה זאת ראוי ליפרע ממנו. ...
ועל זה סמכו גדולי הדורות של עדות המזרח לחבר שירים ופזמונים
בלחן של שירי ערבים לשורר ולזמר להשם יתברך במסיבות של חתן ובר
מצוה ובמילה, ובשבתות וימים טובים, בשירים המיוסדים על פי לחן של
שירים ערביים.
ויש להמליץ על זה - ’על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו‘.
שו“ת יחווה דעת חלק ב סימן ה, עמ‘ כ“ה, ירושלים, תשל“ח )8791(
’אמר משה לפני הקב“ה: ריבונו של עולם משבעים אומות שיש לך, אין
אתה מצווני אלא לישראל בלבד?!‘ - והקשו המפרשים ז“ל איך משה
רבינו, עליו השלום, מלאו ליבו לבקש מאתו יתברך, שיצווה לו על אומה
אחרת לקיום מצוות?! ...
ונראה לעניות דעתי לתרץ, בעזרת השם, שמשה רבינו, עליו השלום,
רוצה לזכות לבני אדם ובכלל רצה לזכות לאומות.
ישמח ישראל, שמות פרשת תצווה עמ‘ ר“ל, ירושלים תשמ“ט )9891(
חכם עובדיה יוסף
נולד בי“ב תשרי תרפ“א )0291(
בבגדאד שבעיראק.
בשנת תרפ“ד )4291( עלה עם
משפחתו לארץ ישראל, בשנת ת“ש )0491(,
הוסמך לרבנות ודיינות, בשנת תש“ז )7491(
עבר למצרים, שם היה אב בית דין. בשנת
תש“ט )0591( שב לארץ ישראל, ומאז שימש
כדיין, אב בית דין ורב בפתח תקוה, ירושלים
ותל אביב. בכל מקום בו כיהן פסק כמנהג
הספרדים גם בניגוד לפסיקות קודמות. בשנת
תשל“ג )2791( מונה לראשון לציון ופסיקותיו
ידועות כהיסטוריות וכפורצות דרך. ספריו
הפכו לספרי יסוד ביניהם סדרות הספרים:
’יביע אומר‘ ו‘יחווה דעת‘,
חכם חכם עובדיה יוסף נפטר ביום ג‘ חשוון
בשנת תשע“ד )3102( כרבם של כל ישראל.
בהלווייתו השתתפו המונים, כמיליון במספר,
והוא נטמן בבית הקברות סנהדריה.
חכם יעקב חיים סופר
נולד בשנת תר“ל )0781( בבגדד.
רבותיו היו חכם עבדאללה סומך
וחכם אלישע דנגור. הוא הוסמך
למורה צדק על ידי חכם יוסף חיים - ה‘בן
איש חי‘, לפרנסתו עבד כסופר סת“ם. בראש
חודש אייר תרס“ד )4091( עלה לארץ ישראל,
גר בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית
אל. בשנת תרס“ט )9091( הקים בית הכנסת
’שושנים לדוד‘ בשכונת בית ישראל. מאוחר
יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת ’רחובות
הנהר‘. בין חיבוריו הרבים: ’כף החיים‘ - פסקי
הלכה על שלחן ערוך, ’יגל יעקב‘ - דרשות על
סדר פרשת השבוע, ’באר מים חיים‘ - שו“ת.
חכם יעקב חיים סופר נפטר ביום ט‘ סיוון
תרצ“ט )9391(, ונקבר בהר הזיתים.