החכם היומי – חכמים מרבים שלום בעולם

בהיות רצונו הפשוט - חפץ להיטיב לברואיו, ורוצה בקיום העולם,

ביישובו ובתיקונו, משום כך מגדיל חסדו עמהם תמיד, בהיותו ממליך

מהם מלכים, ונותן להם מכבוד מלכותו ויראתו, ומחכים מהם חכמים,

ונותן בליבם מרוח חכמתו,

בעבור ישמרו על שלום העולם וסדריו, וידבירו תחת ידם כל בני מרי מבני

האדם במוראם ובחוכמתם. כמו שאמרו: ’אלמלא מוראה של מלכות איש

את רעהו חיים בלעו‘.

ויצבור יוסף בר, חלק א‘, עמ‘ צ“ח, מכון שתילי זיתים, ירושלים, תשנ“ט )9991(

כי לפעמים שר של אומה זו נופל תחת שר של אומה אחרת, וחדלת

מעזוב לו?! - לא תאמר ’שניהם שונאים, מה לי ולהם‘, אלא ’עזוב תעזוב

עימו‘ בתפילתך. כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, ’הווי מתפלל

בשלומה של מלכות‘.

מצודת דוד, מצווה תפ“ט, עמ‘ תנ“ז-תנ“ח, הוצאת יריד הספרים, ירושלים, תשס“ג )3102(

חכם יוסף צוברי

נולד בשנת תרע“ו )6191( בצנעא

שבתימן.

בשנת תר“צ )0391(, כבר בהיותו

כבן 51, חיבר את חיבורו הראשון והוא ’שורש

החיים‘. בשנת תש“ד )3491( עלה יחד עם בני

משפחתו לארץ ישראל. הם קבעו את משכנם

בעיר תל אביב. בשנת תשי“ב )2591( נבחר

לכהן כרבה הראשי של עדת יהודי תימן בתל

אביב וסביבותיה. בין ספריו: ’מסורת מדויקת‘

- על הקריאה בתנ“ך, ’מגיד מראשית‘ - על

הגדה של פסח, ’ויצבור יוסף בר‘ - שו“ת.

סידורו ’כנסת הגדולה‘ בו סידר את התפילה

כפי המסורת התימנית הפך לסידור יסודי בכל

בית כנסת של יהודי תימן.

חכם יוסף צוברי נפטר ביום ב‘ אב תש“ס )0002(

ונטמן בתל אביב.

חכם דוד בן זמרה, הרדב“ז

נולד בספרד בשנת ר“מ )9741(.

בשנת רנ“ב )2941(, בהיותו בן

31, בעקבות גירוש ספרד, נדד

יחד עם משפחתו לפאס שבמרוקו, ומשם

לצפת. בשנת רע“ג )3151( עבר הרדב“ז

למצרים, מונה לאב בית דין והתפרנס ממסחר.

בשנת רע“ז )7151( נתמנה למנהיגה של יהדות

מצרים. בשנת שי“ג )3551( חזר לצפת. חכם

דוד בן זמרה הנהיג את מניין השנים לבריאת

העולם בו משתמשים כיום. תשובותיו בהלכה

קובצו בספרי שו“ת הרדב“ז ובספר ’דברי דוד‘.

עוד מספריו: ’יקר תפארת‘ ’מצודות דוד‘ ’מכתב

לדוד‘ ו‘מגן דוד‘.

חכם דוד בן זמרה נפטר ביום כ“א חשוון של“ד

)3751( ונקבר בצפת.