מעיל חכמים - שמש צדקה ומרפא

9 / 48

מר עוקבא, היה עני בשכנותו, שהיה רגיל כל יום לזרוק לו ארבעה זוזים בצינור הדלת.
יום אחד אמר: אלך, אראה מי שעושה לי אותה הטובה. אותו היום התאחר לו מר
עוקבא בבית המדרש. באה אשתו עמו.
כיוון שראה שהיה מטה לו הדלת, יצא אחריהם. רצו לפניו, נכנסו לאותו כבשן, שהיה
גרופה האש. היו נשרפות רגליו של מר עוקבא. אמרה לו אשתו: קח רגליך, והניחם
על רגלי. חלשה דעתו. אמרה לו: אני מצויה בתוך הבית, ומקרבת הנאתי.
תרגום תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז, ע״ב
כך היא מידתה של נוות ביתי, תבורך מנשים - שכשיש בביתנו איזו שמחה וגיל, ובכלל
לעשות סעודה לעניים, אינה נותנת לאכול לשום אחד מהקרואים, עד שמסדרת
השולחנות לעניים בתחילה, ואחר כך משימה שולחנות שיאכלו הקרואים. וכן ראוי
לעשות כפי לשון הזוהר הקדוש הלזה, וגם כפי מה שאמרו בתיקונים - שצריך ליתן
לעניים, מהטוב שלו ומתחילת המאכל, ולא למה שמשייר בסוף. והגם כי בלאו הכי
כבר מכינים, מה שנותנים לאכול לפני העניים ... ואינו משיורי מאכלם, מכל מקום
כיוון שנותנים להם לבסוף מורה על העדר כבוד, ושהם שיור.
(1999) חכם חיים פלאג‘י, צדקה לחיים, עמ‘ נה, הוצאת שובי נפשי, ירושלים, תשנ“ט
( נתמנה ל‘חכם באשי‘. בשמונים חיבוריו: ’חיים 1857) ( באיזמיר. בשנת תרט“ו 1788) חכם חיים פלאג‘י נולד בשנת תקמ“ח
.(1868) ושלום‘, ’פעולת צדיק לחיים‘. נפטר ביום י“ז שבט תרכ“ח
כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן
9 • עמוד