החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

29 / 48

27 •עמוד
חכם שלום עמאר
מלמד על תשוקתם לעבוד את האדמה בארצנו נחלת אבותינו.
אחינו ושרנו, עטרה לראשינו, הנדיב המפורסם בכל קצווי הארץ בצדקותיו
הנשגבים, השר והטפסר, הוא האדון בארון די רוטשילד, יחיה חיי עונג ונועם
מתמיד, כן יהי רצון, אמן.
בארץ מרוקו, אשר נדבה רוחו אותו להשקיף על מצבנו ומעמדנו פה החומרי
והמוסרי, ודרך סיפורו מנדבת אדוננו הברון שיחיה חיי עד, ופעולותיו הטובות
הנשגבות לטובת האומה הישראלית ואושרה, הודיענו לנכון, אשר עיני אדונו הברון
פקוחות לישוב ארצנו, ולקרב הרחוקים אחינו בני ישראל, אשר אין להם שכר
טוב בעמלם בארצות פזוריהם, ללכת לעבוד את האדמה בארצנו ונחלת אבותינו,
ולבוא על שכרם מנדבותיו הנשגבות, נוסף על חופש הדרך והאניות עדי הגיעם
אל המנוחה ואל הנחלה.
ובכן נאלצנו לגלות אוזן אדוננו, השר שיחיה, משום אל תמנע טוב מבעליו, שיש
בעירנו זאת, אנשים בריאי בשר, ואמיצי לב וכוח, ויש את נפשם לעבוד בחפץ כפיים
ובידיים חרוצות, ורק זאת הם מבקשים, חפץ ורצון הברון, ה’ ישמרהו ויצילהו,
דברי שלום ואמת, מכתב בכתב יד, הוצאת חברת אהבת ירושלים, ירושלים, תש”ס (0002)
חכם שלום עמאר
נולד ביום ט”ו כסלו תרכ”ג (2681), במכנאס שבמרוקו.
תחילת לימודו מפי אביו חכם שמואל, ומפי חכם אברהם הלחמי. בשנת תר”ן (0981) לאחר פטירת אביו,
חכם שלום עמאר התמנה לרב ולדיין בעירו. בשנת תרנ”ד (4981) תיקן תקנה להוסיף מס על הבשר
(גאבילה) למען עניי העיר, חכם שלום עמאר נודע באהבתו הגדולה לארץ ישראל. הוא שלח מכתבים לברון רוטשילד,
וביקש ממנו לעזור לתושבי העיר, הרוצים לעלות לארץ ישראל ולעבד את אדמתה. בראשית שנת תרנ”ט (8981) חכם
שלום עמאר נפטר ביום כ”ב תשרי תרנ”ט (8981), והוא בן 73 שנים בלבד, והובא למנוחות בעירו מכנאס.
שנים רבות לאחר פטירתו, קובצו דברי תורתו, בספר ‘דברי שלום ואמת’- שו”ת דרושים וחידושים על התנ”ך.
ת ר נ ״ ט • ת ר כ ״ ג • מ ר ו ק ו