החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

33 / 48

31 •עמוד
חכם ישראל משה חזן
מלמד לתקן שכל ילדי ישראל ילמדו לדבר לשון הקודש.
הלא אם אתם מבקשים אהבה ואחדות בין האומה הישראלית יותר ויותר, היה
לכם לתקן שכל ישראל אנשים ונשים יגדלו בניהם בבקיאות לשון עמם - הוא
לשון הקודש.
שכבר נודע שעיקר האחווה המדינית תלויה בשלושה דברים: אכילה ושתיה,
חיתון זה עם זה, אשר ישמעו איש שפת רעהו. והרי שתיים הראשונות הנה באו.
והשלישית? - צרת הלשון מרקדת בינינו.
שהן בעוון בלע ה’ פלג לשוננו. ומי בכל עמי הארצות אשר אבדו לשונם כמונו
בעונות. אבל אם הייתם משתדלים במקום זה לפתוח בתי למוד לשון הקודש
ולשון כלדי (ארמית, לידע הספרות הרבנית) שהוא מוכרח, כמה היינו מרוויחים
אמונה ואהבה אמת ושלום.
יוסף פאור, הרב ישראל משה חזן - האיש ומשנתו, עמוד צ”ט, דפוס המערב, ירושלים, 7791
חכם ישראל משה חזן
נולד בשנת תקס”ח (8081) באיזמיר, שבתורכיה.
בשנת תקע”א (1181), בהיותו בן שלוש, חכם ישראל משה חזן עלה עם אביו לירושלים, ולמד תורה
מפי סבו הראשון לציון החכם יוסף רפאל חזן. הוא הוכר כתלמיד חכם כבר בצעירותו, והיה דורש
ברבים. הקב”ה חננו בקול נעים, והוא שר וחיבר שירים בסגנון האהוב על הקהילות הספרדיות. שלט
בערבית, בספניולית, טורקית ואיטלקית.
בשנת תר”ו (6481) נבחר לכהן כרבה של רומא. השפעתו היתה ניכרת בכל תחום חייהם של יהודי רומא, ושמעו
נישא בפי כל תושביה. ברומא חיבר את הספרים: ‘כרך של רומי’, ‘נצח ישראל’ ו’נחלה לישראל’.
בשנת תרי”ב (2581) כיהן כרבה של קורפו, בה כתב את ‘קדושת יום טוב’. בשנת תרט”ז (6581) עבר לכהן כרבה של
אלכסנדריה. בשנת תרכ”א (1681) חכם ישראל משה חזן זכה ועלה חזרה לארץ ישראל, והשתקע בעיר יפו.
בשל מחלתו, בחודש חשוון תרכ”ב (3681), עלה לעיר ביירות להחליף אוויר, אולם לא האריך ימים. חכם ישראל
משה חזן נפטר בחודש טבת בשנת תרכ”ב (3681), ונקבר בסביבות העיר צידון.
ת ר כ ״ ב • צ י ד ו ן • ת ק ס ״ ח • ת ו ר כ י ה