החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

27 / 48

25 •עמוד
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל
מלמד גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע.
תעודתה של היהדות היא לקרוא לשלום את כל האדם ללאומיהם וגוייהם,
ממלכותיהם וארצותיהם. גאולת ישראל אינה גאולה עצמית, אבל היא גאולת כל
האדם ממלחמותיו המרובות והמשכלות, ומעבדותו לדעות זרות ואמונות טפלות
ולממלכות עריצות, או לצביעות דתית מזויפת.
אין היהדות שואפת לשינוי סדרי העולם וערכי החיים, אבל שאיפתה הגדולה היא
לבטל השלטונות המדינית שהיא עושקת ורוצצת, מכניעה ומשעבדת, מושלת
וכובשת בכוח החרב והזרוע: ‘אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד
מלכויות’, וזו שעתידה להתבטל בימות המשיח - אינה רק לגבי ישראל אלא כלפי
כל האנושיות כולה.
“הגאולה ותעודתה”, הגיוני עוזיאל, שער כ”ח, פרק א
הראשון לציון חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל
נולד בשנת תר”מ (0881) בירושלים למשפחת רבנים מיוחסת.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל התייתם מאביו בצעירותו, אך הספיק להתרשם ממסירותו לצורכי הציבור.
בשנת תר”ס (0091), בגיל עשרים שימש כרב בישיבה הגדולה בירושלים וייסד ‘בית חינוך ליתומים
בירושלים’ לעדת הספרדים, וכן ישיבה להכשיר צעירים ספרדים לרבנות.
בשנת תרע”א (1191) נבחר לשמש רב ראשי של קהילת יפו. בשנת תרפ”א (1291) נתבקש לשרת בקהילת שאלוניקי
הגדולה, שמנתה כשבעים אלף יהודים. לאחר כשנתיים, שב לארץ ונבחר לרב הראשי של תל אביב-יפו.
בשנת תרצ”ט (9391) נבחר לכהונת הראשון לציון ועבר לירושלים. מעבר לפעילותו הרבנית, היה הרב חבר הוועד
הלאומי, שותף בכינוס היסוד של הסוכנות היהודית, נציג היישוב בפני השלטון הבריטי וציר בקונגרסים הציוניים.
היה שותף לכל עניין ציבורי בארץ, גם כאיש ציבור ומדינאי, וגם בעיקר כמייצג הרוחני של עם ישראל.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל נפטר ביום כ”ד אלול תשי”ג (3591).
ת ש י ״ ג • ת ר ״ מ • י ש ר א ל