החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

23 / 48

21 •עמוד
פוֹן משה הכהן ְ ל ַ חכם כ
מלמד שלא די בהקמת בית לאומי, שגאולת ציון היא בקיבוץ גלויות.
ומבואר בתורה כי שני השבות הם: הראשונה - כי ה’ ישיב את שבותנו וירחמנו;
והשנייה - כי ה’ יקבץ פזורינו ונדחינו מכל העמים אשר הפיצנו ה’ שם, ויביאנו אל
הארץ אשר ירשו אבותינו, והיטיב והרבה אותנו יותר מאבותינו.
ובימינו אלה זכינו להשבה הראשונה - כי ה’ ברחמיו נתן בלב אדירי הממלכות
הנאורים לבלתי היות עוד אותו העוול והחמס, השעבוד והעבדות, לכל בית ישראל
אשר בגולה, וכן להשיב לנו את הארץ - ארצנו ונחלת אבותינו, ציון קריית מועדנו,
להיות בית לאומי לישראל, וכל הדרים שם מאחינו זכו זכות אזרחית בארץ...
ואחרי זה עוד ישיב ה’ את ידו שנית לקבץ שה פזורה ישראל בבוא לציון גואל.
דרכי משה, דף רל”ה דפוס דוד עידאן, ג’רבה תרצ”ה (5391)
פוֹן משה הכהן ְ ל ַ חכם כ
נולד בשנת תרל”ד (4781) באי ג’רבה בדרומה של תוניסיה.
בשנת תרע”ט (9191) היה ממקימי תנועת ‘עטרת ציון’, שדגלה בעלייה לארץ-ישראל, תמכה במוסדות
פוֹן משה הכהן גם רכש דונם אדמה בבית הכרם בירושלים. ְ ל ַ היישוב ובהוראת השפה העברית. חכם כ
פוֹן משה הכהן מציע הצעות מפורטות למבנה מדינת ישראל, לכשתוקם. הוא ְ ל ַ בחיבורו ‘גאולת משה’ חכם כ
התכתב עם הנציב העליון הבריטי, והיה בקשר רצוף עם ראשי התנועה הציונית בעולם. לימים, כשקמה המדינה,
התקין לחגוג את יום עצמאותה באי ג’רבה במשך שלושה ימים.
בשנת תש”ג (3491) פלשו הנאצים לג’רבה, והמלחמה דרדרה את מצבו הבריאותי. בשנת תש”ט (9491), החל
בהסדרת אישורי העלייה לארץ, אך עקב החמרה במצב בריאותו, בוטלה עלייתו לארץ.
פוֹן משה הכהן נפטר ביום י”ח בטבת תש”י (0591) ונקבר בג’רבה. בז’ בחשוון תשס”ו (5002), הועלו ְ ל ַ חכם כ
פוֹן משה הכהן חיבר כארבעים חיבורים. ְ ל ַ עצמותיו לישראל, והוא נטמן בהר המנוחות בירושלים. חכם כ
ת ש ״ י • ת ו נ י ס י ה • ת ר ל ״ ד • ת ו נ י ס י ה