החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

19 / 48

17 •עמוד
חכם חזקיה מדיני
מלמד כי רוח ממרום נשבה בלב אדירי תורה להושיב אדמתה.
גלוי וידוע לכל, כי רעיון ישוב ארץ ישראל הוא עניין גדול ונכבד מאד, עד כי
המפורסמות אינן צריכות לחיזוק וראיה. גם הנה הרעיון הזה, ההוא לא חדש,
מקרוב בא במחנה העברים, כי עוד לפני עידן ועידנים החל לפעום בליבות, בלב
אדירי התורה וגדולי האומה, והיה נס להתנוסס, לחונן עפרה, להושיב אדמתה,
לקומם הריסותיה, ולטעת נטיעיה. ...
עם כל זה גדולי התורה ושרי האומה, אשר עיניהם למרחוק יביטו, חשו עתידות למו,
ויישאו עיניהם אל ארץ אבותינו, צבי היא לכל העמים. אך מסיבות שונות לא יכלו
להוציא אז מחשבתם הטובה אל הפועל. אך הסופות בנגב נפחו רוח חיים בעצמות
היבשות, וזיק ישוב ארץ ישראל החל להתלהב להתרחב ויהי לשלהבת י-ה.
כי רוח ממרום נשבה על יחידי סגולה, ויאזרו כוח ואון לאחד ולאחות את הלבבות,
ועבוד שכם אחד בעניין הקדוש הזה, ובקול גדול קראו: אחים! חזקו והתחזקו בעד
עמנו וישוב ארצנו להיות כל אחד לאחיעזר ולאחיסמך...
אגרות שדי חמד, ארץ ישראל, אגרת ק”א, עמ’ ריח, הוצאת מכון שם עולם, בני-ברק, תשס”ו (6002)
חכם חיים חזקיהו מדיני
ה’שדי חמד’ נולד ביום ז’ חשוון תקצ”ג (3381) בירושלים.
הוא למד מפי הראשון לציון חכם יצחק קובו וחכם יוסף חיים בורלא. כבר בגיל 31 הוסמך להוראה.
בשנת תרכ”ו (6681) חכם חזקיהו מדיני הוזמן לכהן כרב עיר קראסו-באזר (כיום בילוהירסק שבחצי
האי קרים), התחבב על בני הקהילה הקרימצ’אית שהיו חשודים כקראים, וקבע כי הם יהודים וחיבר אותם מחדש
למסורת ולתורה. בשנת תרנ”ט (9981) חכם חזקיהו מדיני עזב את קראסו באזר וחזר לירושלים, לאחר שנתיים
עבר לכהן כרבה של חברון.
חכם חזקיה מדיני נפטר ביום כד כסלו תרס”ה (4091) ונקבר בחברון.
מבין חיבוריו: “שדי חמד” אנציקלופדיה הלכתית, אור לי ומכתב לחזקיה – שאלות ותשבות.
ת ר ס ״ ה • ת ק צ ״ ג • י ש ר א ל