החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

15 / 48

13 •עמוד
חכם יוסף חיים ילוז
מספר על ימיו הראשונים של אביו כעולה חדש בעיר טבריה.
עוד לא נחו מטורח הדרך, קם וילך לחפש ולדעת את מקום לומדי התורה ... וינסה
להיכנס שמה, לדבר איתם, להניחו להלוות אליהן, לשבת וללמוד עמהם.
אך עוד לא הספיק להוציא אף הגה מפיו. וישתערו עליו כולם כאיש אחד חברים,
ויבזהו בעיניהם, ויכוהו ויחרפוהו בדברים קשים, ויאמרו אליו: מה לך פה אליהו ילד
מערבי?! ומי הביאך עד הלום לבוא לקחת עמנו חלק בישיבתנו ובתורתנו?! צא לך
מפה! - הלא ידעת אם לא שמעת, שהמקום הזה הוא רק לבני רבני העיר ונכבדיה,
לא לנערים כמוך! (ביחוד השתוממו למראה לבושיו המרוקנים ולשינוי לשונו).
ויהי כשמוע אליהו את דבריהם החזקים יצא משם בפחי נפש, וכל הדרך, ‘הלך
ילך ובכה’, במרירות נפש עד הגיעו לביתו, כי מאנה להינחם נפשו על העלבון הזה
אשר העליבו אותו הצעירים האלה, כי לא עלה על ליבו שבזאת העיר אשר יאמרו:
‘כלילת יופי טבריה לתורה’, תחת אשר חשב כי יקבלוהו בזרועות אהבה, ונהפוך
הוא שהראוהו איבה רבה.
ויספר לאביו כל הקורות אותו, וינחמהו אביו ויאמר לו: אל תדאג בני, כי ארץ
ישראל והתורה הם משלושה דברים שהם באים על ידי ייסורין.
תולדות אליהו עמודים 01-9. דפוס המערב, ירושלים, תרצ”ג (3391)
חכם יוסף חיים ילוז
נולד לאמו שמחה ולאביו חכם אליהו ילוז, בשנת תר”מ (0881), בעיר טבריה. עיקר לימודו ינק מאביו,
שעלה ממרוקו בשנת תרל”ד (4781), והתיישב בעיר טבריה. בשנת תר”ן (0981), בין השנים תרנ”ט-
תרס”ב, (2091-9981), הצטרף לאביו במסע שליחות נוסף בערי מרוקו. בשנת תר”פ (0291), כשהתמנה
אביו כרבה של העיר טבריה וראש אבות בתי הדין, חכם יוסף חיים ילוז שימש יד ימינו בכל פועלו.
חכם יוסף חיים ילוז נפטר ביום כ”ג תמוז תרצ”ב (2391), ונטמן בטבריה.
ת ר צ ״ ב • ת ר ״ מ • י ש ר א ל