החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

13 / 48

11 •עמוד
חכם דוד חדאד
מפרש יקוו המים, שיקבצו כל לומדי התורה בארץ ישראל.
יש לפרש על שבח לימוד התורה בארץ ישראל יותר מחוצה לארץ, שעיקר השגת
התורה הוא בארץ ישראל, ככתוב: ‘כי מציון תצא תורה’ ואמרו חכמינו זיכרונם
לברכה: האוויר של ארץ ישראל מחכים - ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל’, וכיוצא
בזה מאמרי חז”ל הרבה.
וזהו הרמז: ‘ויאמר א-להים יקוו המים’ - יקבצו כל לומדי התורה הנקראת מים
‘מתחת השמים’ - בעולם הזה, ‘אל מקום אחד’ - היא ארץ ישראל, שהיא מקומו של
הקדוש ברוך הוא, אחד ושמו אחד, ככתוב: ‘כי בחר ה’ בציון, אווה למושב לו’.
קרן לדוד ולזרעו, עמ’ ל’, ירושלים, תשנ”ז (7991)
חכם דוד חדאד
נולד בשנת תרל”ה (4781) בג’רבה שבתוניס.
בילדותו, לאחר מספר חזיונות שחזתה אמו, עלתה משפחתו לארץ ישראל, אך בשנת תר”מ (0881)
נפטרה אמו בארץ הקודש, והמשפחה חזרה לג’רבה. באותה שנה נפטר גם אביו של חכם דוד חדאד,
והוא עבר לגור אצל סבו וסבתו, חכם ניסים ביתאן. לאחר פטירת סבתו, עבר להתגורר אצל אחיו בטריפולי, שם
העמיק בתורה ולמד מפי חכם סיסי הכהן, כשהגביר החכם ניסים נחום דואג לכל מחסורו ומכלכלו בריווח.
בשנת תרנ”ה (5981), בהיותו בן 12, חכם דוד חדאד שב לג’רבה, ונשא לאישה את בתו של חכם משה עידאן. חכם
דוד חדאד המשיך לעסוק בתורה, אך עקב דוחק הפרנסה, הוצרך לנדוד בין ערי אלג’יר מרוקו טריפולי ותוניס.
חכם דוד חדאד היה ידוע בחוכמתו ובקיאותו הרבה בכל התורה, הן הנגלה והן הנסתר, היה מלמד את העם, קטנים
כגדולים, עניים כעשירים, היה ידוע בענוותנותו הרבה, ולא הסכים לפרסם את חידושיו וחיבוריו בחייו.
חכם דוד חדאד נפטר ביום ח’ באייר תש”ג (3491) ונטמן בג’רבה.
ת ש ״ ג • ת ר ל ״ ה • ת ו נ י ס י ה