החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

17 / 48

15 •עמוד
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה
מעורר חיבת ציון ואהבת אדם כראי לראות ממנו אותות הגאולה.
בני ציון היקרים! באוזנינו שמענו כי רבת מבני עמנו, הנפוצים בקצווי ארץ, עטו
כמעיל קנאת ה’ צבאות, ויקרבו עצם אל עצמו, קמו ויתעודדו להתנער מתרדמת
הגלות המרה, אשר הורידה קרן ישראל עד עפר. ויכוננו חברות חדשים לבקרים
בכל ערי ישראל. ומגמת פניהם היא לעורר אהבת ציון בלב עמוסי התלאות
ולהחיות זכרם מערמות עפר הנשייה. שני עמודי התווך, אשר בית החברות נכון
עליהם המטרה היקרה: חיבת ציון ואהבת אדם, ובכל מקום מוקטר מוגש, מנחה
טהורה, איש כמתנת ידו, לאוצר המטרה הרוממה הזאת. ...
המפעל היקר הזה הוא לנו כראי מלוטש, לראות ממנו אותות הגאולה, אשר האירו
ברקים תבל ותהילתם מלאה הארץ. כל זה הוא עד ממהר ומופת חותך כי פקד
ה’ את עמו ויעל זכרם לפני כיסא כבודו. האח! מי שמע כזאת ולא ישליך נפשו
מנגד. מי שמע כזאת ולא ישים על צווארו עבודות האהבה היקרה הזאת אשר היא
עטרת תפארת.
תורה וחיים, צבא-ימי, עמ’ 33, דפוס דף-חן, ירושלים, תשל”ב (2791)
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה
נולד ביום כ”ז אייר תרל”ב (2781) בעיר צפרו שבמרוקו.
בשנת תרנ”ב (2981) חכם שמעון חיים עובדיה החל ללמוד בישיבה ‘וזאת ליהודה’, בשנת תרס”א
(1091) נתמנה כשליח ציבור, דרשן ושימש גם כגזבר העניים.
בשנת תרס”ט (9091) חכם שמעון חיים עובדיה חיבר בין ‘חובבי ציון’ בעיר צפרו ל’חובבי ציון’ בעיר פאס. פעולות
האגודה הציונית נמשכה כשלוש שנים, עד הוצאת הפעילות הציונית מחוץ לחוק.
בשנת תרצ”ט (9391) חכם ישועה שמעון חיים עובדיה שימש ברבנות העיר צפרו. כעבור ארבע שנים הידרדר מצבו
הבריאותי, ובנו חכם דוד עובדיה החליפו ברבנות.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה נפטר ביום ו’ אלול תשי”ב (2591) ונקבר בצפרו.
כתביו נדפסו בספרים ‘תורה וחיים’, ‘ישמח לבב’ ו’תשובת השנה’.
ת ש י ״ ב • ת ר ל ״ ב • מ ר ו ק ו