החכם היומי – תפילת חכמים ליום העצמאות - גאולת ישראל

11 / 48

9 •עמוד
חכם יחיא קאפח
מלמד מצוות תחיית השפה העברית
יתבונן המשכיל ויתרונן הירא והחרד אל דבר ה’, על מצב עם בני ישראל בראותו
אשר כל עם ועם מכל מפלגות הגויים מחבבים את לשונם ומגדילים את שפתם
אשר חונכו עליה. ואשר הוחקה בה אמונתם ודתם איש ללשונו.
ואנחנו עם בני ישראל, מעת אשר גלינו מארצנו, עזבנו את לשוננו הקדושה, אשר
דיבר בה אדם הראשון, ובה ניתנה תורתנו הקדושה.
ולקול הקורא במכתבי עתים, בימים ההם, מאת אליעזר בן יהודה, לתחיית השפה
העברית הקדושה, נכספה נפשנו אך ורק בדברים ושיחות בעלמא.
ולא באה לידי התגשמות עד שנת תר”ע, אשר אז הואילה ממשלתנו הרוממה
ממשלת תוגרמה לפתוח בתי ספר לילדי בני ישראל. ... הכל נעשה על נכון, לימוד
התורה נביאים וכתובים, בפירוש ברור ספר דקדוק לשון הקודש!
ספר מלחמות השם, הקדמה, הוצאת פ’ עניו, ירושלים, תרצ”א (1391)
חכם יחיא קאפח
המארי הישיש, נולד בשנת תר”י (0581) בצנעא שבתימן.
מארי יחיא קאפח היה ממנהיגי תנועת ‘דור דעה’, למען חזרתה של יהדות תימן לפסיקות הרמב”ם ורס”ג
- טרם קבלת השולחן הערוך. הם התנגדו ללימודי קבלה ולספר הזוהר, ועודדו לימודי השכלה רחבה.
בשנת תר”ס (9981), כשהיה כבן 05, מארי יחיא קאפח נבחר ל’חכם באשי’ - הרב הראשי של תימן. כהונתו נמשכה
שש שנים בלבד, ולאחריה התפרנס כמלמד תינוקות בביתו של חיים כסאר.
בשנת תר”ע (0191) מארי יחיא קאפח מונה למנהל בית הספר היהודי שהקימו העות’מאנים בצנעא. בית הספר היה
מתוקן, ולמדו בו ערבית, תורכית, עברית ומדע לצד לימודי קודש. בסביבות שנת תרע”ג (4191) בית הספר נסגר
בצו השלטונות. מארי יחיא קאפח, בנו מארי דוד, נכלאו ופעילות התנועה נאסרה. בשנת תרע”ח (8191) מארי יחיא
קאפח נתפס במהלך שיעור תורה. בנו מארי דוד, הוכה נמרצות בידי השוטרים, ומת מפצעיו.
מארי יחיא קאפח נפטר ביום י”א כסלו תרצ”ו (6391) ונקבר בצנעא.
ת ר ע ״ ח • ת ר ״ י • ת י מ ן