החכם היומי – חכמים מרבים שלום בעולם

אין לגויי נכר בזמנינו - דין עובדי עבודה זרה. לכן גם אילו הייתה יד

’ישראל תקיפה‘, לא היינו חייבים בשום פנים, לנהוג בגויי זמנינו, כדין

עובדי עבודה זרה.

ולכן כל מכלול היחסים שבין ישראל לנוכרים, הן בארץ והן בחו“ל, אין

שום צורך לשמור על יחסים אלה ’מפני דרכי שלום‘ בלבד, אלא משום

שלפי ההגדרה ההלכתית - אין הם יותר עובדי עבודה זרה.

ולכן - פרנסתם, ביקורי חוליהם, קבורת מתיהם, ניחום אבליהם ועוד,

הכל ניתן להיעשות מתוך חובה מוסרית.

עשה לך רב, חלק ט‘, שאלה ל, עמ‘ ע“ג, הועדה להוצאת כתבי הגרח“ד הלוי, תל אביב, תשמ“ו )6891(

עוד שאל כבודו, אם מותר ללוות מת גוי. ידידי! דבר זה חיובא הוא, משום

דרכי שלום אפילו להפחותים שבהם, וכל שכן אם הוא מחסידיהם, שיש

להם חלק לעולם הבא.

אוצר המכתבים חלק א‘, עמ‘ ק“ח. הוצאת אוצרות המגרב, מכון בני יששכר, ירושלים. תשנ“ח )8991(

חכם חיים דוד הלוי

נולד בשנת תרפ“ד )4291(

בירושלים.

בשנת תש“ח )8491( נסמך

לרבנות ע“י חכם עזרא עטיה, ולאחר מכן גם

ע“י הראשון לציון חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל.

בשנת תש“ח )8491(, שירת בגדוד תלמידי

הישיבות ’טוביה‘. בשנת תשל“ג )3791( מונה

ראש אבות בתי הדין ולרב העיר תל אביב-

יפו. בין חיבוריו הרבים: ’בין ישראל לעמים‘

- סוגיות מדיניות, ’מקור חיים‘ - ספר הלכה

מקיף, ’תורת חיים‘ - על פרשת השבוע, ’נצח

משה‘ - הגות על התורה, ’עשה לך רב‘ - שו“ת,

’מים חיים‘ - שו“ת.

חכם חיים דוד הלוי נפטר ביום י“ב אדר תשנ“ח,

ונקבר בירושלים.

חכם יוסף משאש

נולד בשנת תרנ“ב )2981( בעיר

מכנאס שבמרוקו.

בנעוריו למד בישיבת ’עץ

חיים‘ בעיר מקנס בראשותו של חכם חיים

בירדוגו. בשנת תרפ“ד )4291(, בהיותו בגיל 13,

נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר תלמסאן

שבאלג‘יר. בשנת תש“א )1491( חזר לעיר

מכנאס לשמש בה כדיין. בשנת תשכ“ד )4691(

עלה לארץ והתיישב בחיפה. בשנת תשכ“ח

)8691( נבחר לכהן כרבה הספרדי של העיר.

חיבר 84 ספרים, ביניהם: ’אוצר המכתבים‘:

אלפי מכתבים, שו“ת ’מים חיים‘: ו‘נחלת אבות‘:

מוסר על פרקי אבות,

חכם יוסף משאש נפטר ביום ב‘ שבט תשל“ד

)4791(, ונקבר בחיפה.