החכם היומי – חכמים מרבים שלום בעולם

שאם לא ’רשעת הגויים‘, לא היו מגורשים האומות ממנה, אלא היו יושבים

ישראל והאומות יחדיו.

... ועוד, בתחילת השבועה כשאמר הקב“ה לאברהם לתת לו את ארץ

כנען היו הם רשעים, ולכן אמר לו הקב“ה: לתת לו את ארץ כנען, אבל אם

היו צדיקים, לא היה נותן לו ארץ כנען אלא ארץ אחרת, או ישבו יחדיו.

תורת משה, כרך א‘, פני משה, פרשת עקב, עמ‘ קצ“ה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תשמ“ט )9891(

בזכות אבות, שלא רצו ליקח בזרוע, אף אם להם לבדם נתנה הארץ

למורשה. ומצינו שאברהם ביקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד

שקנה בדמים יקרים. וכן יעקב ביקש וקנה במאה קשיטה.

ולמרוד לא מרדו באומות העולם. על ידי זה מקרבין את הגאולה, שזכות

אבות מסייעת בדבר זה, לחלוק כבוד למלכות ולמי שהשעה משחקת לו.

ויקרא יעב“ץ - דרשות, דרוש א‘, עמוד ו‘. הוצאת מלכי רבנן, אשדוד, תשס“ב )2002(

חכם משה יחזקאל צאלח

נולד בבגדאד שבעיראק בשנת

תרנ“ו )6981(.

למד תורה אצל חכם יהודה

משה פתייה ואצל חכם שמעון אגסי, נסמך

להוראה, בשנת תרע“ג )3191( בהיותו בן 71.

בשנת תרע“ה )4191(, גויס לצבא העות‘מאני

ונלקח לבצרה, השתקע שם ועסק במסחר

בדים. בשנת תר“פ )0291( חזר לבגדאד, והחל

ללמד תורה בבית המדרש בית זליכה. בשנת

תש“ד )4491( עבר לנהל את תלמוד תורה

מנדאני ובשנת תשי“א )1591( עלה לארץ

ישראל ושימש כרבה של מעברת נחלת יהודה.

חיבוריו הרבים נדפסו בספר ’תורת משה‘.

חכם משה יחזקאל צאלח נפטר ביום י‘ טבת

תשכ“ו )6691(.

חכם יעקב אבן צור

נולד בשנת תל“ג )3761( בעיר

פאס שבמרוקו.

בשנת תס“ד )4071( נבחר לכהן

כחבר בבית הדין, בשנת תצ“ג )3371(, לאחר

פטירתו של חכם יהודה בן עטר, נבחר לכהן

במקומו כאב בית הדין והופנו אליו שאלות מכל

רחבי מרוקו. הוא תיקן תקנות רבות בענייני

חינוך, משפחה וחברה, וחיבר כארבע מאות

פיוטים. חייו היו רצופים באסונות, רבים מילדיו

נפטרו בחייו ובשל צרות נאלץ לנדוד מעירו.

בין ספריו: ’משפט וצדקה ביעקב‘ - שו“ת, ’עת

לכל חפץ‘ - פיוטים, ’ויקרא יעב“ץ‘ - דרושים.

חכם יעקב אבן צור נפטר בליל שבת, ביום ב‘

טבת תקי“ג )3571( ונקבר במרוקו.