צריך האדם ליזהר מהעבירות, הגורמים להקליפות לגזול שפע
מהקדושה, כמו עוון הגזל - אפילו של גוי אסור כמו שכתב מר‘‘ן...
ועיין להרב ’פלא יועץ‘ - ערך ’גזל‘, שכתב שגזל הגוי חמור מגזל
ישראל, שכלול עמו גם עוון חלול ה‘ החמור.
וכתבו המקובלים זיכרונם לברכה - שישראל הגוזל את הגוי, גורם
שהשר של הגוי, יגזול שפע מהקדושה, ולהכניסו אל הקליפות. ואפילו
למכור לו נבילה - בחזקת שחיטה או ליתן לו מעות מזויפות - ולומר
שהן יפות או לערבם עם הטובים - הכל אסור וגזל גמור.
’ספר דשנת בשמן דרושים‘, עמוד יא, הוצאת מלכי רבנן, אשדוד, תשנ“ח )8991(.
נשאלתי באחד, ששכח אצלו, גוי ערבי, איזה כסף, ויודעו ומכירו - אם
מותר שלא להחזיר הכסף לבעליו, ולתת אותו כסף לצדקה? ...
בגויים שהם מאמינים בבורא עולם, ובפרט הישמעאלים, שהם אדוקים
ביוצר כל, ומאמינים בחידוש העולם ובתחיית המתים, ודאי חייב להחזיר
להם אבדתם.
ועם שזה פשוט, אבל כתבתי זה לאנשים אשר כגילי וללמוד לעצמי,
ודייק ותמצא קל.
”מורשת משה שו‘‘ת וחידושים“, עמ‘ 352-452, הוצאת אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ“ח )8991(.
חכם שמואל אבן דנאן
נולד בשנת תרל“ז )4781( בפאס,
שבמרוקו.
אביו שימש כרב העיר וכראש
אבות בתי הדין שלה. בשונהמאבותיו הקדושים,
הקפיד לא לכהן כרב, לבד ממה שהיה מזכה
את הרבים בדרשותיו, התפרנס כסופר בית-
דין של העיר פאס. הוא היה מפורסם במעשי
צדקה ושימש כגזבר של צדקה למוסדות תורה
בארץ ישראל. הוא היה דרשן בחסד. דרשותיו
הועתקו והודפסו ע“י אליהו פרץ והם - ’לשד
השמן‘, ’דשנת בשמן‘, ’תדשן אדמה‘.
חכם שמואל אבן דנאן נפטר ביום כ“ח אדר ב
תשכ“ב )2691(.
חכם משה מרציאנו
נולד בחודש סיון תרע“ז )7191(
בעיר דבדו מרוקו.
בהיותו כבן 51 הצטרף לישיבתו
הגדולה של החכם הגאון רבי שלמה הכהן.
בשנת תרצ“ט )9391( נשלח לשרת בקודש
בעיר תאוורירת. בשנת תש“ד )4491( הוזמן
לכהן כראש ישיבה, בעיר אוג‘דה. בשנת תשי“ג
)3591(, התמנה לדיין בעיר מלאל, וכעבור שלוש
שנים הוזמן לכהן כדיין באוג‘דה. בשנת תש“ל
)0791(, הוזמן הרב לקזבלנקה לכהן כדיין.
ערב מלחמת יום הכיפורים, עלה לארץ, קבע
את דירתו בעיר לוד. ספרו ’מורשת משה שו“ת
וחידושים‘ יצא לאור רק לאחר פטירתו.
חכם משה מרציאנו נפטר ביום כ“ג בטבת
תשנ“ו )6991(, בעיר לוד.