החכם היומי – חכמים מרבים שלום בעולם

’ואהבת לרעך כמוך‘ - ממה ששינה וכתב ’ואהבת לרעך‘ ולא אמר ’לבני

עמך‘, שמענו שבכלל ’רעך‘ - כל מין האדם. והרי זה כאילו יאמר: כל כך

צריך אתה ליזהר מלנקום ולנטור את בני עמך, כי זה כלל גדול, ’ואהבת

לרעך כמוך‘ - יהיה מי שיהיה.

וממה שיורה שהאמת כן, הוא מה שכתוב להלן ’כאזרח מכם יהיה לכם

הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים‘.

ושמא תאמר, גר זה, איננו - רק גר שקיבל עליו כל המצוות. אם כן ’הגר

אתכם‘ - מה בא ללמדנו? ואם הוא גר צדק הרי הוא כישראל בכל מקום

שיהיה. הא למדת, שאין לגר זה קורבת עמך, רק היותו גר אתכם.

אם למקרא, ויקרא, דף מ“ו עמ‘ א‘-ב, הוצאת אליהו בן אמוזג וחבריו, ליוורנו, תרכ“ג )3681(

ודבר זה לאהוב איש את אחיו, ולבוא לעזרתו, לא נצרך בין ישראל לחברו,

אלא גם עם שכננו - האינם יהודים, צריך להיות עמהם, באהבה ולרדוף

שלומם וטובתם, ודבר זה מלבד שהשכל מחייבו, גם התורה הקדושה,

אשר דרכיה דרכי נועם, היא מחייבת אותנו על זה.

הלא המצרים הרעים, בני חם עובדי עבודה זרה, אשר ענונו למרבה,

ולא הניחו עבודת פרך אשר לא העבידו את אומתנו כידוע, על כן זה

צוותה התורה שתתעלה שלא לשנוא אותם יען מה, יען כי גרים היינו

בארצם. על אחת כמה וכמה על האומות שבזמנינו, שלא עובדי עבודה

זרה, ויושבים בארצותם כגרים ותושבים באין מכלים.

דבר שוודאי חייבים אנו להיות איתם באהבה וחיבה. ואם חלילה הם בצרה,

מחויבים אנו גם כן להשתתף בצרתם ולהצטער עליהם ... באופן שאדרבא

לכל האומות זאת חובתנו לאהבם, כאהבת איש לאחיו, ובזה יכירו וידעו,

שיש לנו תורה תמימה, המדריכנו בדרך אמת, וראו כל עמי הארץ כי שם

ה‘ נקרא עלינו.

דברי יחזקיהו, עמ‘ קנ“ו-קנ“ז, דפוס השלם לרבי עזרא חיים מדמשק, ארם צובא, תרפ“א )1291(

חכם אליהו בן אמוזג

נולד בי“ג אייר תקפ“ג )3281(,

בליוורנו שבאיטליה.

משפחתו הגיעה לליוורנו מפאס

שבמרוקו. בשנות העשרים לחייו, החל לכהן

כדרשן, דיין ומלמד בבית המדרש לרבנים

בליוורנו, חכם אליהו בן אמוזג הקים בית דפוס

וחיבוריםרביםשלחכמי מרוקו הודפסו בו. ספריו

נכתבו בעברית, איטלקית וצרפתית, ביניהם: ’אם

למקרא‘ - פירוש לתורה. ’ישראל והאנושות‘

ו‘בשבילי המוסר‘ - חיבורים פילוסופיים.

חכם אליהו בן אמוזג נפטר ביום ז‘ אדר א‘

תר“ס )ת“ש( ונקבר בעירו.

חכם חזקיה שבתי

נולד בשנת תרכ“ב )2681( בעיר

סלוניקי ביוון.

בשנת תרכ“ח )7681(, והוא בן

5, עלה עם הוריו לארץ ישראל, שהתיישבו

בירושלים. בשנת תרס“ד )4091( התמנה

לחכם באשי בטריפולי שבלוב, ובשנת תרס“ח

)8091( לחכם באשי בחאלב, שבסוריה. תפקיד

בו שימש כשמונה עשרה שנה. בשנת תרפ“ו

)6291( שב לירושלים, התמנה כראש אב בית

הדין, וכחבר מועצת הרבנות הראשית. ספרו

שיצא לאור הוא ’דברי חזקיהו‘.

חכם חזקיה שבתי נפטר ביום כ“ג אב תשט“ו

)5591( ונקבר בירושלים.