דרך ה‘ ואמונתו היא דוקטרינה של ’לעשות צדקה ומשפט‘. אין די
במשפט וחוקה יבשים. העולם והחברה האנושית יחרבו, וימיטו שואה
על כל היקום, אם חוכמתם ומחקריהם לא ישתלבו בצדקה וחסד,
באמת ושוויון, וזכות קיום לכל מי שנוצר בצלם א-לוהים ללא אפליה
של גזע, צבע ודת.
תיקון העולם במלכות שדי תתאפשר, ויושבי תבל ושוכני ארץ יגיעו למצב
נעלה זה, רק באהבת הזולת, שמירה על זכויותיו ועשות צדקה וחסד, ’כי
באלה חפצתי נאום ה‘.
אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ‘ קי“ב-קי“ג, דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס“ט )9002(
המוסר הבסיסי הוא אוניברסלי, והוא מכונה ’דרכא דארעא‘, או ’אורח
ארעא‘ בארמית, כלומר, אותה התנהגות טבעית של האדם הטבעי כדי
שניתן יהיה לחיות בחברה האנושית, פשוטו כמשמעו. קודם כול עליי
להכיר שאני נבראתי ושאני מקבל את היש שלי מהבורא. ...
במקביל עלי להכיר שהאחר הוא גם כן בריאה של אותו בורא ומוטלת
על שנינו משימה משותפת והיא לפתור את משוואת האחווה, תוך כיבוד
הדדי בין שני ’אני שווה ערך‘, בלי ניסיון להפוך את האחר לאובייקט או
לכפות עליו יחס של אדון-עבד. ...
ישנו מוסר אצל אומות העולם, בעיקר אצל חסידי אומות העולם שהבינו
את חשיבות אימוץ וטיפוח אותם ערכים שהם בבחינת הקדמה לקדושה.
יש לאותם חסידי אומות העולם שאיפה כנה לבנות חברה אנושית בה
האחר מוגן ויכול לחיות.
סוד מדרש התולדות, א‘, עמ‘ 002-991, דפוס דודו, קריית ארבע, ספריית חווה, בית אל תשס“ט )9002(
חכם אברהם דוד שלם
נולד בכ“ו טבת תרפ“ח )8291(
בירושלים.
הוא נסמך לרבנות ע“י הראשון
לציון החכם בן ציון מאיר חי עוזיאל. בשנת
תש“ח )8491(, הצטרף לשורות מגיני ירושלים.
בשנת תש“י )0591( עבר ללימה בירת פרו
לעמוד בראש הקהילה. לאחר מכן עבר
למקסיקו, ומשם עבר לסיאטל בארה“ב. חכם
אברהם דוד שלם שב לירושלים ועמד בראש
מתחם ’בית היתומים הספרדי‘. בין ספריו ’אשד
נחלים‘ פירוש לקהלת; נאות דש“א - מחזור
לראש השנה ויום הכיפורים.
חכם אברהם דוד שלם נפטר בכ“ג אלול
תשע“ד )4102( ונקבר בירושלים.
חכם יהודה ליאון אשכנזי
ידוע בכינוי ’מניטו‘, נולד בכ“ה
סיוון תרפ“ב )2291( באוראן
שבאלג‘יריה.
בשנת תש“ג )3491( נטל חלק כאלג‘ירי
בשחרור צרפת מגרמניה, ונפצע באלזאס.
בשנת תש“ה )5491( היגר לצרפת ופעל למען
שיקום הקהילה היהודית שם. הוא לימד
תורה, ופילוסופיה, והיה מראשי ’אסכולת פריז
למחשבת ישראל‘. בשנת תשכ“ח )8691(, עלה
לארץ והפך למנהיגם הרוחני של יוצאי צרפת
בארץ. מבין ספריו: ’סוד העברי‘, ’מדרש בסוד
ההפכים‘ ו‘מספד למשיח‘.
חכם יהודה ליאון אשכנזי נפטר בט‘ חשוון
תשנ“ז )6991(, ונקבר בירושלים.