בקרב חכמים תלין - לימוד תורה לחג שבועות

פינת רחוב בתטואן

ֹבְּפִנַּת רְחוֹב

אִישׁ אֶחָד עִם הַגִ‘ילַבִּיָּה שֶׁלּו

ׁיָדָיו פְּתוּחוֹת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

מְקַבְּלוֹת אֶת הַשֶּׁמֶש

וְעֵינָיו סְגוּרוֹת

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אִם הוּא מְבַקֵּשׁ נְדָבָה אוֹ לֹא

אִם הוּא מִתְפַּלֵּל אוֹ לֹא

הַיָּדַיִם פְּתוּחוֹת מֶשֶׁךְ שָׁעוֹת

וָכֹל הָעוֹלָם בְּיָדָיו.

מואיז בן הראש, פינת רחוב בתטואן, בתוך: משם באתי, תשס“ח )8002(, עמוד 12

אמר רבי: אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ

תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יט, עמוד א

חכם אליהו הכהן

מלמד שעל מה שחשקת ללמוד, על דבר זה באת לעולם.

אל תביט ותשגיח לדברי המתנגדים על מה שחשקת לעסק בתורה, בגמרא

או בפשט או בדרש, באומרם לך: למה אתה מוציא כל ימיך בפרט זה של

תורה ולא בפרט זה?

משום שעל מה שחשקת ללמוד, על דבר זה באת לעולם.

שבט מוסר חלק א, פרק א, סימן יג, הוצ‘ מפעל שבט מוסר, מנצ‘סטר, ירושלים, תש“ם )0891(

נולד בשנת תי“ט )9561( בעיר איזמיר, שבתורכיה. נתעלה בנגלה ובנסתר, ונודע ברבים בדרשותיו

ובספריו, עד שמרן החיד‘‘א העיד עליו: ”ורבים השיב מעוון בדרשותיו ובתוכחותיו ובמתק לשונו“.

חכם אליהו הכהן יצא נגד נגע הרבית באיזמיר, וביטלה כדין, מבלי להירתע מפני בעלי הזרוע בעירו.

הרבה לדבר בענייני הצדקה, היה אוספה, ומחלקה לנצרכים. חכם אליהו הכהן נודע גם כבעל מופתים.

חכם אליהו הכהן נפטר ביום ח‘ באדר ב‘ בשנת תפ“ט )9271(, והובא למנוחות בעיר מולדתו איזמיר.

חכם אליהו הכהן חיבר למעלה משלושים חיבורים. בין חיבוריו: ’שבט מוסר‘ - דרשות, שיצא לאור בחייו בשנת

תע“ב )2171( בקושטא, ומאז הודפס בעשרות מהדורות בכמה שפות: ערבית יהודית, לדינו ויידיש; ’מעיל צדקה‘ -

אונטולוגיה בנושא הצדקה; ’מדרש תלפיות‘; אליהו זוטא; מדרש האתמרי; דנא פשרא; מנחת אליהו; אגדת אליהו;

סמוכים לעד; תהילות ה‘; אזור אליהו ועוד.

•

עמוד

•

עמוד