בקרב חכמים תלין - לימוד תורה לחג שבועות

הַמַּחְשָׁבָה עַל יֶלֶד רָעֵב בִּקְצֵה הָעוֹלָם

וְעַל צֶבַע הַכַּלָּנִית

וְעַל צָרַת הַזּוּלַת, בְּקַצְוֵי יַבָּשׁוֹת,

ּמַתְחִילָה לִפְנֵי הַקָּפַת הָרֹאשׁ בִּתְפִלִּין

הִיא נִמְשֶׁכֶת בִּמְיֻחָד כְּשֶׁנּוֹגְעִים בָּה

כְּמוֹ בְּמִקְלֶדֶת שֶׁל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

וְנֶאֱבֶקֶת בְּכָל נְשִׁימָה

מֵאַבָּא לָמַדְתִּי כָּךְ.

הַיּוֹם זֶה אֵינוֹ מוּבָן מֵאֵלָיו,

ְהַסֵּדֶר כָּאן

הִתְהַפֵּך

יוסף עוזר, עמק יזרעאל ירושלים, הוצ‘ אפיק, תשע“ב 2102 עמוד 57

יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים

במדבר, פרק כד, פסוק ז

חכם ששון שנדוך עג‘מי

נושא משלו שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.

מי שיש בידו תורה ואין בו דרך ארץ - אין תורתו כלום. ומי שיש בידו דרך

ארץ בלא תורה - הלא הוא טוב ממנו, וישתווה לבעל התורה. ...

כמו הדלעות שדולים בה מים מן הבור - אם יוריד הדלעת כמה פעמים

למטה, לא תוציא מים מן הבור, מפני שהיא קלה וצפה. אבל כשתניח בה

אבן להכבידה, מיד יורדת ומעלה מים.

כך התורה היא המים. והדלעת הדולה בה מים היא האדם. וכל עוד שאין בו

מידות טובות ודרך ארץ הוא קל וצף על פני המים ויצא ריקם מן העולם,

כמו הדלעת שתצא בלא מים. אבל על ידי המידות טובות ודרך ארץ, מכבידה

ומוציאה מים הרומז לתורה.

קול ששון, פרק יד - דרך ארץ, עמוד קטו, חמו“ל, ירושלים, תשמ“ד, )4891(

נולד בשנת תק“ז )7471( בבגדאד. כינויו ’עג‘מי‘ )פרסי(, ניתן לו לאחר שריפא את בנו של אחד משרי

בגדאד הערבים. כאות תודה קיבל לבוש יקר עם פסים בסגנון פרסי.

בשנת תקע“ב )2181( מונה כאחראי על הכתובות והקידושין בבגדאד. למעשה ליווה אדם ממותו ועד

קבורתו, שכן שימש מוהל, רב מקדש ואחראי על הקבורה. הוא היה בעל קול ערב במיוחד, ושימש

כחזן בבית הכנסת הגדול בבגדאד.

החכם חיבר פיוטים רבים, חלקם מושרים עד היום בקהילות יהודי עיראק. הוא היה גם אומן, שנודע בכישרונו

לכתיבה תמה. בכישרונו השתמש כדי לבנות דגמים לימודיים של המקדש ושל המשכן. הוא זה שעיצב את פרוכת

בית הכנסת הגדול בבגדאד בדוגמת תבנית המקדש וחלוקת הארץ לנחלות.

חכם ששון עג‘מי נפטר ביום ו‘ טבת תק“ץ )0381( ונקבר בבגדאד.

בין חיבוריו הרבים: ’מזמור לאסף‘ - תפילה, דרושים ופיוטים; ’דבר בעתו‘ - דינים, דרושים ופיוטים למועדים, שבת,

ראש חודש וחגים; ’אמרי ששון‘ - ספר מוסר; ’תהילה לדוד‘ - פירוש על פרק קמ“ה בתהלים.

•

עמוד

•

עמוד