בקרב חכמים תלין - לימוד תורה לחג שבועות

ה מ

ָּ

ה ל

ינ

ה ש

תַּלְמִידָיו שֶׁל בֶּן עַמְרָם

זָרַח עַל כֻּלָּנוּ אוֹרָם

כָּאן בְּמַקְהֵלוֹת עַם רָם

וּכְמוֹ בְּיוֹם מַתָּן תּוֹרָה

כִּי יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת

עָמַד בְּסִינַי לְהוֹרוֹת

אֶת תּוֹרָתוֹ לְדוֹרוֹת

בְּנֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה

רבי דוד בוזגלו, ירדה שכינה למטה מעשרה

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה,

וְלֹא עָלָה מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם

תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה, עמוד א

חכם יהודה ליאון אשכנזי, מניטו

מלמד שאין מקבלים תורת משה, מבלי לקבל מידות אברהם.

מי שעוסק בתורה ואין לו את קלסתר הפנים של אברהם אבינו - גילוי הפנים

של גמילות חסדים, הפנים של מידת החסד, ’תורת חסד על לשונו‘ - אינו

יכול לקבל את התורה.

המלאכים, האמת המוחלטת של הקדושה, אינם מוכנים לתת לו את התורה,

מפני שתורה בלי דרך ארץ היא מסוכנת. משה בלי אברהם זה, כביכול,

בלתי אפשרי.

אם מנתקים את תורת משה ממידותיו של אברהם, אז המלאכים מסרבים

לתת לו את התורה. עניין זה חשוב מאד מכיוון שלדאבוננו, רבים מתלמידיו

של משה, שלומדים תורה כתורה, כהלכה, שכחו שמשה היה בנו של אברהם.

שכחו את הקשר בין מידותיו של אברהם אבינו לתורת משה.

מספד למשיח?, שער שלישי – תקופת העומר, עמוד 791, הוצ׳ מכון מניטו, דפוס דודו, קריית ארבע, תשס“ו )6002(

נולד ביום כ“ה סיוון תרפ“ב )2291( באוראן שבאלג‘יריה. בשנת ת“ש )0491( הצטרף לתנועת הצופים

היהודים, שפעלה גם כמחתרת נגד הנאצים. בתנועת הצופים קיבל את הכינוי ’מניטו‘, שמשמעו

רוח גדולה. בשנת תש“ג )3491( גויס ללגיון הזרים של צרפת, נטל חלק בקרבות השחרור מגרמניה

הנאצית, ונפצע באלזאס.

בשנת תש“ה )5491( עם תום המלחמה היגר לצרפת. כחלק ממאמציו לשקם את הקהילה היהודית בצרפת, הקים

יחד עם רובר גמזון, בשנת תש“ו )6491( את בית הספר למנהיגות יהודית באורסיי.

בשנת תשכ“ח )8691(, לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. הוא הקים בירושלים את מכון

’מעיינות‘ ו‘מרכז יאיר‘ ללימודי ארץ ישראל. במקביל מסר שיעורים לתלמידים דוברי צרפתית ב‘מכון מאיר‘.

חכם יהודה ליאון אשכנזי נפטר בירושלים ביום ט‘ חשוון תשנ“ז )6991(, בגיל 47, ונקבר בהר המנוחות.

ספריו עוסקים בזהות יהודית לאור המדרש ומחשבת ישראל, ובהבדלים בין האמונה היהודית לדתות אחרות. בין

ספריו: ’סוד העברי‘, ’מדרש בסוד ההפכים‘, ’סוד מדרש התולדות‘ ו‘מספד למשיח?‘.

•

עמוד

•

עמוד