בקרב חכמים תלין - לימוד תורה לחג שבועות

מי לה‘ אתי עורך

מִי לַה‘ אִתִּי עוֹרֵךְ מִלִּין יַחְבִּיר שִׁיר הַשִּׁירִים

יַפְטִיר שָׂפָה יִקָרֵא אַבְרֵךְ יְפָאֵר לְעוֹשֵׂה אוֹרִים

לְפָנָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ יָשִׁירוּ עֲרָבִים וּשְׁחָרִים

נָאוָה תְּהִלָּה לַיְּשָׁרִים יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ לַה‘

אִישִׁים דּוֹדִים הָאֲהוּבִים הִקָּבְצוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם

לְקַלֵּס אֵל עַל עֲרֵבִים בְּקֹדֶשׁ בֵּית אֱלֹהֵיכֶם

בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים פֶּרְיְכֶם תְּנוּ עַנְפֵיכֶם

אָז תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה‘

חכם מרדכי עבאדי, מי לה‘ אתי עורך

ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם? -

כל ששואלים אותו הלכה בכל מקום ואומרה

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיד, עמוד א

חכם מרדכי עבאדי

מבאר מדרגת ’תלמיד חכם‘, ובכללו המשמשו והלומד מוסר.

בלומדו מן החכם, אפילו דבר אחד - יקרא תלמידו, והוא נקרא ’תלמיד חכם‘,

רצה לומר - ’תלמיד של חכם‘. ועוד, כי גם המשמש את רבו, יקרא בצד מה -

’תלמיד חכם‘, כי כמו שהתלמיד משמש את רבו, כן זה ישמשנו.

ועוד, כי אם לומד דברי מוסר, ויודע איזה חידוש אחד, נקרא ’תלמיד חכם‘.

ויכוח נעים, בתוך: מליץ נעים דף א, עמוד ב, ירושלים, תרפ“ז )7291(

נולד בשנת תקפ“ו )6281( בחאלב שבסוריה.

בצעירותו למד תורה מפי זקנו, חכם אברהם עבאדי, והתעמק בחוכמת הקבלה.

בשנות השלושים לחייו, יחד עם קבוצת רבנים מחאלב, עלה לירושלים, ובה הקימו ישיבות ומוסדות

תורה, שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים. חכם מרדכי עבאדי העמיד

תלמידים הרבה, ובתוכם חכם שאול דוייק הכהן וחכם יעקב חיים ישראל אלפייה.

חכם מרדכי עבאדי נודע גם בפיוטיו הרבים, המושרים בשירת הבקשות, ובשמחות בכל קהילות ישראל כמו

הפיוטים ’מקהלות עם‘, ’יום זה שירו לאל‘ ’יודך מלך‘.

חכם מרדכי עבאדי נפטר ביום ג‘ סיון תרמ“ג )4881(.

בין חיבוריו הרבים, שחלקם עדיין גנוזים בכתבי יד: ’מעין חיים‘ - דרשות בלשון הזוהר, ’מעיין גנים‘ - שו“ת, ’חן

מרדכי‘ - חכמת הקבלה, ’נעים זמירות‘ - פירוש על תהילים, ’מליץ נעים‘ ו‘ויכוח נעים‘.

•

עמוד

•

עמוד