מעיל חכמים - שמש צדקה ומרפא

42 / 48

5-4 ׳עמ משנה, מסכת אבות, פרק ב, משנה אדַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ.
מר עוקבא היה עני בשכנותו, שהיה רגיל לשלוח לו. תרגום תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז, ע״ב
גודל העול המוטל על המך. חכם אברהם ביתאן, )ג׳רבה(, שמו אברהם, חלק ב׳, עמ׳ קי
בנימין הצדיק, היה ממונה על קופה של צדקה. תרגום תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יא, ע״א
ואפשר שהם נועלים דלת בפני כל שואל. חכם יוסף חיים, )בגדאד(, חסדי אבות, פרק א, משנה ה, עמ׳ יז
7-6 ׳עמ ספר משלי, פרק כב, פס׳ כבכַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
אבא חלקיה, בן בנו של חוני המעגל היה. תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג, ע״א
כפה פרשה לקבל מהנדיבים בעד העניים. חכם אליהו לופס, )חלב(, אמרי פי, עמ׳ תקי
מר עוקבא, היה עני בשכנותו, שהיה רגיל כל יום. תרגום תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז, ע״ב
כך היא מידתה של נוות ביתי, תבורך מנשים. חכם חיים פלאג׳י, )איזמיר(, צדקה לחיים, עמ׳ נה
9-8 ׳עמ מלאכי, פרק ג, פס׳ כוְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה.
וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע. תרגום תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י, ע״א
הנה העשיר אינו רוצה ליתן צדקה לעני. חכם יוסף אוחיון, )איית-זרראר(, אבקת רוכל, ח״א, דף יג, עמ׳ א
אבן טובה היתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו. תרגום תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טז, ע״ב
קיום המצווה הזו גורמת המשכת שפע בכל העולמות. חכם יהושע מזרחי, )ענא(, אהל יהושע, עמ׳ קד, הוצאת המשפחה
11-10 ׳עמ ספר שמות, פרשת משפטים, פרק כב, פס׳ כדאִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ.
פלימו היה רגיל לומר כל יום. תרגום תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פא, ע״א
אבל את העני אין די בהלוואה, אלא - ׳עמך׳. חכם דוד קדוש, )מראכש(, לב דוד - כרך א, עמוד ל
מה היו מעשיו של אבא אומנא. תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כא, ע״ב
אם העני מתבייש לקחת צדקה, אז יתן לו בהלוואה. חכם חזקיה חדאד, )ג׳רבה(, מגדנות לחזקיהו, פרשת משפטים, עמ׳ צו
13-12 ׳עמ משנה מסכת אבות, פרק א, משנה היְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה.
בסורא היה הדבר. בשכנותו של רב לא היה הדבר. תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כא, ע״ב
למצוא בו רווחה, כל איש מצרתו. חכם יוסף משאש, )מכנאס(, נחלת אבות חלק א, עמ׳ ריג, דפוס המערב
רבי חנינא בן דוסא ... היתה רגילה אשתו לחמם התנור. תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד, ע״ב
מעת שפתוח לבך, וחשבת שתפתח את ידך לו חכם יצחק חורי, )ג׳רבה(, קרית ארבע, בני שילשים, עמ׳ ס
42 • עמוד