מעיל חכמים - שמש צדקה ומרפא

43 / 48

15-14 ׳עמ ספר ברים, עקב, פרק ח, פסוק ג׳לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם.
ההוא שבא לפניו של רבי נחמיה. תרגום תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז, ע״ב
119 ׳מהבשר שבקדרה, לא תעלים עיניים ממנו. חכם משה דיין, )חלב(, ישיר משה, עמ
רבי גזר תענית ולא בא גשם. ירד לפניו אילפא. תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, ע״א
לומר כי בזמן הזה אין עניים בעולם. חכם מאיר כהן ורג׳אני, )ג׳רבה(, מאור עיניים, עמ׳ מא-מב
17-16 ׳עמ ספר דברים, פרשת שופטים, פרק טז, פס׳ כצֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה.
רבי פתח אוצרות בשנות בצורת. תרגום תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח, ע״א
16 ׳בין צדיק בין רשע, צריך ליתן הצדקה. חכם יוסף נחמיאש, )מראכש(, יוסף חן, דרוש לגמילות חסדים, עמ
אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי רעב. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף סג, ע״ב
שאף על פי שגופו שלם, דעתו חסר. חכם יעקב דוויק הכהן, )חלב(, דרך אמונה, עמ׳ קסא
19-18 ׳עמ ספר ישעיהו, פרק נד, פס׳ ידבִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק.
שבא הרעב בימי דוד שלוש שנים. פסיקתא רבתי, פרק ו
540 ׳לחזק ביד עולי גולה, שיוכלו להתפרנס. חכם יהודה אלקלעי, )סרייבו(, כתבי רבי יהודה אלקלעי, כרך ב, סימן יז, עמ
היו מטיילים באלו הכנסיות של לוד. תרגום תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה, הלכה ד
87-86 ׳ישנם עשירים, המתרחקים מאחיהם העניים. חכם יעקב משה מזרחי, )ביירות(, זרח יעקב, עמ
21-20 ׳עמ ספר משלי, פרק יא, פס׳ יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.
אלעזר איש בירתא, כשהיו רואים אותו גבאי צדקה. תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, ע״א
אחד עם העני, ואחד עם נפשו הוא עצמו. חכם אלטר מאזוז, )ג׳רבה(, אבות על בנים, עמ׳ יח
אמר רבי לוי: אפילו אני מבקש לשתוק, דינה של ריבה. בראשית רבא, פרשת וארא, פרשה מט, פסקה ו
ובאמצו את לבבו וקופץ יד ממנו, הרי הוא גוזלו. חכם יהודה בן עטר, )פאס(, מנחת יהודה, עמ׳ צו, פרשת משפטים
23-22 ׳עמ ספר שמות, פרשת תרומה, פרק כה, פס׳ בוְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ.
רבי טרפון נתן לרבי עקיבא שש מאה קונטרים. תרגום מדרש ויקרא רבא, פרשה לד, פסקה טז
אינו רוצה ליתן, צריך לקחת ממנו בזרוע. חכם שמואל גרג׳י, )הראת(, מנחת שמואל, דף צה, עמ׳ א
בימיו של רבי תנחומא היו צריכים ישראל לתענית. תרגום מדרש בראשית רבה, פרשה לג, פסקה ג
מי שלא טעם טעם עניות, אינו יכול להכיר בצער העניים. חכם צבי דידי, )ג׳רבה(, ארץ צבי, עמ׳ תרכג
43 • עמוד