

לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
ספר משלי, פרק י, פס‘ ב
רבי עקיבא, היתה לו בת. אמרו לו כלדאים: באותו היום, שתיכנס לחופה, נושך אותה נחש
ומתה. היה דואג על הדבר מאוד. באותו היום לקחה סיכה, נעצה אותה בכותל. נזדמן,
שהונחה בעינו של הנחש. בבוקר, כשלקחה אותה, היה נסרך ובא הנחש אחריה.
אמר לה אבא שלה: מה מעשיך? אמרה לו: בערב בא עני, קרא בדלת, והיו טרודים
כל העולם בסעודה, ואין שומע. קמתי, לקחתי את המנה שהבאת לי, ונתתי לו. אמר
לה: מצווה עשית. יצא רבי עקיבא ודרש: ’וצדקה תציל ממוות‘ - ולא ממיתה משונה,
אלא ממיתה עצמה.
תרגום תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנו, ע“ב
העושר הוא פיקדון ביד העשיר, ואם אינו נותן ממנו לעני, אזי יקח ממנו העושר הזה
או מת, ועוזב לאחרים חילו.
על זה אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: ’וצדקה‘ - רוצה לומר שחזר בתשובה ועושה
צדקה - אזי תציל ממנו המוות, יישאר גם כן עשיר.
.(2008)
חכם אליעזר ידיד הלוי, דבר אליעזר, עמ‘ רכ“ד, ישיבת קדושת יום טוב, ירושלים, תשס“ח
(, כשהיה בן חמש, עלתה
1889)
( בחלב )ארם צובא(. בשנת תר“ן
1885)
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי נולד בשנת תרמ“ה
המשפחה לארץ והתיישבה בירושלים. למד בישיבת ’פורת יוסף‘, ובהמשך בישיבות המקובלים ’רחובות הנהר‘ ו‘בית אל‘.
( ונקבר בירושלים.
1934)
בחיבוריו: ’מנחת אליעזר‘ ו‘אריה שאג‘. נפטר ביום כ“ד אדר תרצ“ד
32
•
עמוד