מעיל חכמים - שמש צדקה ומרפא

29 / 48

מעשה בשני תינוקות שהיו מן שכונה אחת. והיה האחד בן עני והשני בן עשיר. והיו
הולכים לבית הספר בכל יום. בן העשיר היה הולך לבית הכנסת ועמו חתיכות בשר
וביצים, מה שהוא מתאווה, כל דבר ממה שאביו מותיר. בן העני היה הולך לבית
הכנסת ועמו שני חרובים, והייתה נפשו מתעגמת עליו. והיה אביו העני רואה את בנו
פניו משונות. הלך אביו ולקח לו ליטרא אחת של בשר ובישלה. כיוון שבא הנער מבית
הספר אמר לו אביו: בוא ואכול מה שהיית מתאווה. עד שהוא הולך לתת לפניו, נכנס
הכלב והושיט ראשו לתוך הקדרה. אמר לבנו: עמוד ונראה לאן הלך הכלב, הואיל ולא
נעשה תאוותך, נציל את הקדרה. עמד הוא ובנו ורצו אחר הכלב, וכיוון שיצאו מתוך
הבית נפל הבית. אמר לבנו: בני, נודה ונשבח לקדוש ברוך הוא שלא יצאנו להציל את
הקדרה אלא למלט נפשותינו.
דברים רבה, פרשת עקב
’לך אדוני הצדקה ולנו בושת הפנים‘ - כמו שיש למעלה שיתוף אחד, וגמילות חסד
זה לזה, ומקבלים זה מזה, כך מחויבים אנחנו למטה להיות העשיר והמסכן בחבורה
אחת, ואז נהיה זוכים לדיוקן אדם ... ועתה: ’ולנו בושת הפנים‘ - שלא זכינו לדיוקן
אדם, לפי שלא גמלנו חסד.
(1891) חכם שלמה וזאן, יריעות שלמה, עמ‘ לא, דפוס וזאן וכאסתרו, תוניס, תרנ“א
( קיבל את פניו של מרן החיד“א. היה דיין 1773) חכם שלמה וזאן נולד בעיר תוניס. שימש רב בעיר סוסא, ובשנת תקל“ג
(. חיבורו ’יריעות שלמה‘ יצא לאור אחרי מותו.1812) בעיר פיסה ודרשן בעיר רטנה. נפטר ביום ט“ז ניסן תקע“ב
29 • עמוד